נכתב ע"י יואלי אור – אזכרה אוקטובר 2008

תמיר,

שש שנים חלפו להן, שנים של נצח

שש שנים של מחשבות ותהיות…

המלחמה האחרונה והתעסקות בה אחרי,

ובמיוחד סיפורו של רועי קליין ז"ל

החזירו אותי אחורה לשיחות שלנו על עתיד הצבא והמדינה

נזכר אני במה שהטפת לי בפגישה הראשונה כי…

אנחנו נצטער על כך בבוא היום""

ו"זאת הסיבה שאני מתנדב ועדיין ממשיך במילואים" כך אמרת לי

וכך גם קרה…

תמיר, במלחמה האחרונה

חסרו, בחלק מהמקומות, אנשים כמוך וכמו ארז

אך גילינו שיש עדיין שרשרת קצינים מאותו זן!

כמו אייל, כמו רועי קליין ז"ל, כמו כהנא ועוד…

היה שלום המפקד, הלוחם, חבר לנשק ולחיים!

משפחת מסד: גיורא, יהודית, אורלי והילדים,

גלי, עמית ומשפחותיהם –

מצ'ילה אני שולח את תנחומי ביום זה

לכם ולכול המשפחה והחברים שאתכם ביום כואב זה.

מי יתן ולא נדע צער,

ברעות,

יואלי אור – אל"מ, נספח צה"ל צ'ילה